בנק הפועלים בע"מ נ' אוחנה

החלטה

זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד הנתבע ביום 26.4.10 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמו.

הנתבע אינו מכחיש את קבלת כתב התביעה, אך טוען כי מיום קבלתו היה במשא ומתן עם ב"כ התובע במטרה לנסות להגיע לסדר פשרה, אם על ידי הקטנת החוב, ואם על ידי פריסתו "לתשלומים נוחים" -כדבריו.

המבקש טוען כי סבר שכל עוד מתנהל מו"מ בין הצדדים – לא יינתן נגדו פסק דין, וכך נאמר לו מפורשות.

בעניין זה טוענת ב"כ המשיב כי לא הובטח לנתבע שלא יינתן פסק דין, אלא דווקא הודע לו כי ההליכים לא יעוכבו וכי ככל שייערך הסדר בין הצדדים, יהיה פסק הדין שיינתן – חלק בלתי נפרד מהסדר זה.

על כל פנים, טענתו של המבקש כי לא נאמר לו שעליו להגיש בקשה לקבלת ארכה אינה יכולה לשמש צידוק מספיק לאי הגשת בקשת הרשות להגן, ואין המבקש יכול להיתלות בשיחות שנוהלו בין הצדדים, כדי להצדיק את מחדלו.

המצאת מסמכי התביעה לנתבע – בוצעה כדין, וביטול פסק הדין, אם בכלל, הוא משיקול דעת בית המשפט ולא מחובת הצדק.

התביעה בה עסקינן היא תביעת בנק הפועלים נגד הנתבע להשבת יתרת הלוואה בלתי מסולקת שנטל מן התובע בצירוף יתרת חוב בחשבון העו"ש.

בתצהיר התומך בבקשת הביטול, אין המבקש מעלה כל טענת הגנה כנגד החוב.

ההפך הוא הנכון: המבקש מדגיש את נסיונותיו החוזרים ונשנים להגיע לפשרה, ומלבד הטענה כי יש לו "סיכויים טובים ברשות להתגונן", לא מועלית ולו טענה ממשית אחת כנגד סכום החוב, ואין בנמצא כל גירסה חשבונאית נוגדת לתחשיבו של המשיב הנתמך במסמכי התביעה.

על המבקש היה לפרט את סיכויי הצלחתו כנגד התביעה, ומשנמנע מעשות זאת, הרי שאין בקשתו מגלה הגנה העשוייה להעמיד לו "תריס ומגן" בפני התביעה.

אין אפוא מקום לבטל את פסק הדין, אשר ניתן כדין.

הבקשה נדחית.

פסק הדין שניתן ביום 26.4.10 יעמוד על כנו.

מאחר שהצדדים לא זומנו לדיון – אין צו להוצאות בבקשה.

ניתנה היום, ט"ז אדר ב תשע"א, 22 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.